פסק-דין בתיק ב"ל 40787-06-11

1.         בפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 30/05/2011, אשר קבעה למערער דרגת נכות  בשיעור  5%.

2.         הוועדה לעררים הותירה על כנה את הנכות הזמנית בשיעור 20%  שהעניקה הוועדה מדרג ראשון, וכן  קבעה למערער נכות יציבה בשיעור 5% לפי סעיף מותאם 35 (1) א'-ב'. 

3.         בדיון שהתקיים בפני כב' הרשם איתי אדרת, הגיעו הצדדים להסכמה חלקית כדלקמן:

"אנו הגענו להסכמה חלקית לפיה עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) על מנת שתתייחס לתלונותיו של המערער כפי שעלו בעררו מיום 19/12/2010 בנוגע לצוואר וכן תתייחס ל- C.T  עמוד שדרה צווארי מיום 28/07/2010.

בנוסף, תתייחס הוועדה למכתב רופאה תעסוקתית ד"ר אלה גורדון מיום 03/10/2010 ולפיו "אינו מסוגל לחזור לעבודתו בתור נהג מוביל ובשום עבודה פיזית מאומצת אחרת וזאת לצמיתות" ולאורו תשקול בשנית הפעלת תקנה 15.

הוועדה תתייחס למכתב ד"ר סוחוליטקו מיכאל מיום 13/11/2009 לפיו נרשמו תלונות בין השאר גם על כאבי ראש. הוועדה תיתן דעתה על מסמך זה שהינו נוגד את קביעתה של ד"ר פרוחורוב (היועצת הנוירולוגית) מיום 01/02/2011 ולפיה "מצוין תלונות על כאבים בלסת תחתונה ב-11/2009 ללא שום אזכור כל כאבי ראש וסחרחורות".

המערער ובאת כוחו יוזמנו לדיון בפני הוועדה והוועדה תאפשר להם לטעון את טענותיהם בעניינים הנ"ל ולהציג מסמכים הקודמים למועד הוועדה (30/05/2011)".

4.         באשר ליתר הנושאים, הצדדים נותרו חלוקים.  במעמד הדיון הוסכם כי ב"כ המערער תמציא לידי ב"כ המשיב מסמכים רפואיים התומכים בטענות המערער באשר לנכויות הזמניות, ובאשר לנכות הנטענת בגין א.א.ג., ולאחר קבלת המסמכים ב"כ המשיב תבחן עמדתה לאור המסמכים שיומצאו.

5.         ב"כ המשיב לאחר שבחנה את המסמכים שקיבלה מאת ב"כ המערער, הודיעה כי אינה מוצאת מקום להחזיר את עניינו של המערער בנושאים שמעבר להסכמה שניתנה בדיון בפני כב' הרשם איתי אדרת.

6.         בנסיבות אלו, התיק הועבר להכרעה שיפוטית בנושאים בהם לא הושגה הסכמה.

7.         עיקר טענות ב"כ המערער:

א.         הוועדה טעתה עת לא התייחסה לתלונות המערער לגבי הפגיעה בקרסול וברגל שמאל. הוועדה התעלמה מהפגיעה בכל פלג גופו השמאלי.

ב.         הוועדה שגתה עת קבעה כי אין קשר סיבתי בין הפגימה בפה ובלסת לבין התאונה הנדונה.

ג.          הוועדה העניקה למערער נכות בשיעור נמוך של 5% בלבד בגין הפגיעה בכתף שמאל ולא בהתאם למצבו הרפואי.

ד.         הוועדה  לא נימקה כנדרש את קביעתה בדבר העדר קשר סיבתי בין התלונות על ירידה בשמיעה וצפצופים באוזן שמאל לבין התאונה. 

ה.         הוועדה טעתה עת אימצה את חוות הדעת הנוירולוגית מבלי לנמק החלטתה.

ן.          הוועדה שגתה עת קבעה שאין מקום להפעלת תקנה 15 בעניינו של המערער.

8.         עיקר טענות המשיב:

            לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה בנושאים שהעלה המערער בסיכומים מטעמו. קביעת אחוזי הנכות לגבי כתף שמאל נסמכה על ממצאי הבדיקה הקלינית שנערכה למערער ועל ממצאי בדיקת -M.R.I. באשר לקרסול שמאל, הוועדה נימקה החלטתה בדבר העדר  קשר סיבתי. ב"כ המשיב ציינה כי המסמך שהוגש על ידי המערער הינו ממועד מאוחר למעלה משבעה חודשים מיום התאונה. הוועדה נסמכה על חוות הדעת המומחה היועץ פרופ' שטייר שבדק את המערער והתייחס בהחלטתו לתיקו הרפואי של המערער בנושא הפה ולסת וקבע כי אי ן קשר סיבתי בין טענות המערער בנוגע לפגיעה בפה ובלסת לבין התאונה.